In this post I will be highlighting some additional examples of rabbinic traditions which are quite baffling to say the least. The examples I present here will show how the rabbis either mishandled the Hebrew Bible or came up with some rather bizarre interpretations that are so far removed from the plain reading of the text.
Note, for instance, the following Psalm which is said to be composed by Moses:
“A Prayer of Moses, the man of God (ish ha’ elohim). Lord, You have been our dwelling place from generation to generation.”
The phrase ish ha’ Elohim literally means “man, the God.”
Suffice it to say this expression led the rabbis to some rather weird and bizarre explanations
For example, one rabbinic explanation has this Psalm identifying Moses as both man and God!
תפלה למשה איש האלקים. אם איש למה אלקים ואם אלקים למה איש. אלא בשעה שהיה עומד לפני פרעה נקרא אלקים שנאמר (שמות ז א) ראה נתתיך אלקים לפרעה. בשעה שברח מפניו נקרא איש. דבר אחר בשעה שהושלך ליאור נקרא איש וכשהפך אותו לדם נקרא אלקים. דבר אחר כשעלה למעלה נקרא איש מה בוצין טב קומוי מה סומבק טב קומוי. משה בשר ודם עולה לפני הקב”ה שכולו אש ומשרתיו אש כשעלה אצלו נקרא איש וכשירד נקרא אלקים. דבר אחר כשעלה וראה שאין אוכלין ושותין וגם הוא לא אכל ושתה נקרא אלקים. וכשירד ואכל ושתה נקרא איש. א”ר אבין ממחציתו ולמטה נקרא איש. א”ר אלעזר מן מטרופולין היה משה שנאמר (במדבר יב ז) לא כן עבדי משה. דבר אחר איש האלקים. גברא דיינא. שנאמר (דברים לג כא) צדקת ה’ עשה ומשפטיו עם ישראל. שהיה אומר יקוב הדין את ההר. דבר אחר שהטיח דברים כלפי מדת הדין שנאמר (במדבר טז ל) אם בריאה יברא ה’. אמר משה אם בריאה מוטב ואם לאו יברא בשביל קרח ועדתו. ואין איש שהטיח כנגד מדת הדין כמשה. שהקב”ה אמר (שם יד יב) אכנו בדבר ואורישנו. ומשה אמר (שם יט) סלח נא. ומה השיבו (שם כ) ויאמר ה’ סלחתי כדברך:
A prayer for Moshe, the man of God. If he is a man, why God? And if he is God, why a man? Rather, when he stood before Pharaoh, he was called God, as it is said, “See, I have made you a god for Pharaoh” (Exodus 7:1). When he fled from Pharaoh, he was called a man. Another explanation: when he was thrown into the Nile, he was called a man, and when he turned the water to blood, he was called God. Another explanation: when he ascended on high, he was called a man, as it is said, “What is the manna?” (Exodus 16:15), and when he descended, he was called God. Another explanation: when he went up and saw that they did not eat and drink, and he himself did not eat or drink, he was called God, and when he descended and ate and drank, he was called a man. Rabbi Avin said, “From his waist down, he was called a man.” Rabbi Elazar of Metropolia said, “Moshe was called the man of God,” as it is said, “He performed the Lord’s righteous acts and his ordinances with Israel” (Deuteronomy 33:21), as he would argue with God about the strictness of the law, as it is said, “If you will deal thus with me, kill me” (Numbers 11:15). Another explanation: he was a judge, as it is said, “He executed the judgment of the Lord” (Deuteronomy 33:21), as he would say, “Let the judgment pierce the mountain.” Another explanation: he spoke against the attribute of justice, as it is said, “If it is through creation, let the Lord create” (Numbers 16:30), and Moshe said, “If it is through creation, then it is better, but if not, let Him create for the sake of Korach and his congregation.” And there is no man who spoke against the attribute of justice like Moshe. As the Lord said, “I will destroy them and blot out their name,” and Moshe said, “Please forgive them.” And what did the Lord respond? “I have forgiven them as you have spoken” (Numbers 14:12-20)…. (Talmud, Midrash Tehillim https://www.sefaria.org/Midrash_Tehillim.91.1?lang=bi; emphasis mine)
If this weren’t confusing enough, another interpretation is that the phrase is actually referring to God, and therefore it is God who is being called the man of God!
דבר אחר אמר רבי יהודא בר’ סימון בשם ריש לקיש למה נקרא שמו איש האלקים מה האיש אם מבקש להפר נדרי אשתו מפר ואם מבקש מקיים שנאמר (במדבר ל יד) אישה יפירנו וגו’. כך כביכול משה אומר להקב”ה (שם י לה-לו) קומה ה’. שובה ה’:
Another interpretation is given by Rabbi Yehuda bar Simon in the name of Reish Lakish: Why is God called “the Man of God”? Just as a man fulfills his vow whether he chooses to annul it or uphold it, so too, God fulfills His promise. As it says in Numbers 30:3, “He shall not break his word; he shall do according to all that proceeds out of his mouth.” Similarly, Moses tells God in Deuteronomy 10:12, “Arise, O Lord, and return to Your resting place, You and the Ark of Your strength.” (Ibid.; emphasis mine)
Talk about confusion!
On top of all this, the rabbis even took this Psalm as actually encouraging prayers to and for Moses!
דבר אחר תפלה למשה. זה שאמר הכתוב (דברים ט יח) ואתנפל לפני ה’ כבראשונה. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמני אמרו לא הניח משה זוית ברקיע שלא נתנפל עליו שנאמר ואתנפל לפני ה’. את מוצא שהרבה נביאים והרבה צדיקים נתפללו לפני הקב”ה ולא בא הכתוב לייחס אלא למשה בלבד. ולמה כן לפי שהיו מעשיו משונים מכל הבריות. כיצד אדם עומד ומתפלל שעה אחת או שתי שעות וכשהוא מתפלל הרבה מתפלל יום אחד. אבל משה רבינו (שם) ארבעים יום וארבעים לילה. אמר הקב”ה למלאכי השרת ראיתם גבורתו שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה’ מלאכיו גבורי כח. זה משה שהיה מגיד להן לישראל דבריו של הקב”ה שנאמר (שמות כ טז) דבר אתה עמנו ונשמעה. מה שלא היו יכולין לשמוע ששים רבוא ומגיד להן. הוי תפלה למשה. משל למה הדבר דומה לשלשה בני אדם שבאו ליטול דרור מאת המלך. בא הראשון וכיבדו ואמר לו מה אתה מבקש. ואמר לו בשביל המרד שמרדתי אני מבקש שתתן לי דרור. נתן לו. בא השני ונתן לו. בא השלישי ואמר לו מה אתה מבקש. אמר לו אדני המלך איני מבקש על עצמי דבר אלא מדינה פלונית שהיא חרבה והיא שלך גזור שאבנה אותה. אמר לו המלך וזו עטרה גדולה היא לך. כך בא דוד להתפלל. אמר לו הקב”ה מה אתה מבקש. אמר לפניו שתשמע תפלתי שנאמר (תהלים יז א) שמעה ה’ צדק. בא חבקוק ואמר לו מה אתה מבקש. אמר לפניו מה שאמרתי לפניך בשגגה שראה חנניה וחבריו נשלכין לכבשן האש ונמלטין וראה רבי חנניא בן תרדיון וחבריו נשרפין. כיון שראה כן קרא תגר ואמר רבון כל העולם אלו צדיקים ואלו צדיקים אלו טהורים ואלו קדושים מפני מה אלו ניצולין ואלו נשרפין. (חבקוק א ד) על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל (ועל כן תפוג תורה). אלא נבוכדנצר ערל וטמא ודניאל קדוש וטהור הוא מלביש לדניאל ארגונא. אחשורוש ערל וטמא ומרדכי קדוש וטהור והוא ממליך את מרדכי. פרעה ערל וטמא ויוסף קדוש וטהור והוא ממליך את יוסף. (שם) כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל. אותה שעה נגלה עליו הקב”ה ואמר אחרי אתה קורא תגר. לא כך כתיב (דברים לב ד) אל אמונה ואין עול. אותה שעה התחיל אומר בשגגה אמרתי (חבקוק ג א) תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות. בא משה ואמר לו מה אתה מבקש. אמר לו (במדבר יד יט) סלח נא לעון העם הזה. אמר לו וזו עטרה גדולה היא לך שאני מעביר רצוני מפניך שנאמר תפלה למשה איש האלקים. לא היה צריך לומר אלא למשה מהו איש האלקים. משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו ובקש להרגו. אמר לו אוהבו בבקשה ממך מחול לו ואל יהרג. וכן עשה. למחר התחיל המלך ואומר אילו הרגתי את בני לעצמי הייתי מכשיל אלא זכור אוהבי לטוב שבקש עליו רחמים ומה אני עושה לו אני עושה אותו אב למלכים. כך אמר הקב”ה (דברים ט יד) הרף ממני ואשמידם. אמר לו משה (במדבר יא טו) אם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג. מהו הרוג. הרוג נא את ההרוג. אם אדבר כנגדן הורגין אותי ואם לא אעשה שליחותך נתחייבתי הריגה לפניך. מכאן ומכאן הרוג אני. הרוג נא את ההרוג. הוי הרגני נא הרוג. מה כתיב (שם יד כ) ויאמר ה’ סלחתי כדברך. אחר כך אמר הקב”ה אילו הרגתי את ישראל הייתי מכשיל לעצמי. מחזיק אני טובה למשה שביקש עליהם רחמים שנאמר (שמות לב יא) ויחל משה. מה אני עושה אותו אב לנביאים. הוי תפלה למשה איש האלקים. כיון שיצאו ישראל ממצרים עמד לו ומתפלל ואומר איני מכיר את הדרך. אמר לו הקב”ה (שם כג כ) הנה אנכי שולח מלאך לפניך. אמר לו משה אפילו אתה שולח כמה מלאכים איני מניח אותך אם אין פניך הולכים. אמר לו חייך אני עושה גזירתך (שם לג יד) פני ילכו והניחותי לך:
Another thing is prayer TO Moses. As it says in Deuteronomy 9:18, “And I fell down before the Lord, as at the first.” Rabbi Berachiah and Rabbi Helbo in the name of Rabbi Samuel bar Nahmani said that Moses did not leave a corner of the heavens without falling on it, as it says, “And I fell down before the Lord.” We find that many prophets and righteous people prayed before the Lord, but the scripture only attributes it to Moses because his actions were unique among all creatures. How does a person stand and pray for an hour or two, and when he prays a lot, he prays for one day? But Moses prayed for forty days and forty nights. The Lord said to the ministering angels, “Have you seen his strength?” As it says in Psalm 103:20, “Bless the Lord, his angels, the mighty in strength.” This is Moses, who told Israel the words of the Lord, as it says in Exodus 20:19, “You speak with us, and we will hear.” What they could not hear, he put forth to them in the tens of thousands. So prayer is like this for Moses. A parable: Three people came to take freedom from the king. The first one came and paid respects and said, “What do you want?” He said, “For the rebellion that I rebelled, I ask that you give me freedom.” He gave it to him. The second one came and he gave it to him. The third one came and said, “What do you want?” He said, “My lord the king, I do not ask for anything for myself, but for a certain country that is desolate and belongs to you, decree that I may build it.” The king said, “This is a great crown for you.” Similarly, David came to pray. The Lord said to him, “What do you want?” He said, “Hear my prayer,” as it says in Psalm 17:1, “Hear my just cause, O Lord.”
Habakkuk came and said, “What do you want?” He said before Him what he said before you by mistake: Hananiah and his companions were thrown into the fiery furnace and escaped, while Rabbi Hananiah ben Teradion and his companions were burned. When he saw this, he exclaimed and said, “Master of the universe, these are righteous and those are righteous, these are pure and those are holy, so why do these escape and those are burned?” (Habakkuk 1:13) Therefore, the law fails, and justice never goes forth, for the wicked surround the righteous, so justice comes out perverted (Habakkuk 1:4). However, Nebuchadnezzar is uncircumcised and impure, while Daniel is holy and pure, so he clothed Daniel in purple (Esther Rabbah 7:14). Ahasuerus is uncircumcised and impure, while Mordecai is holy and pure, so he crowned Mordecai (Esther Rabbah 10:10). Pharaoh is uncircumcised and impure, while Joseph is holy and pure, so he made Joseph ruler (Esther Rabbah 7:12). For the wicked surround the righteous, so justice comes out perverted. At that moment, the Holy One, blessed be He, was revealed to him and said, “After you call out in protest, not so shall it be, for the righteous shall live by faith, but if he shrinks back, My soul shall have no pleasure in him.” (Habakkuk 2:4) At that moment, he began to say by mistake, “I uttered a prayer TO Habakkuk the prophet about my mistakes.” Moses came to him and said, “What do you seek?” He replied, “Please forgive the iniquity of this people.” He said to him, “This is a great crown for you, that I pass over my will before you, as it is said, ‘A prayer of Moses, the man of God.'” He did not need to say, “Moses, the man of God.”
It can be compared to a king who was angry with his son and sought to kill him. He said to him, “Please, my love for you, forgive him and do not kill him.” And so he did. The next day, the king began and said, “If I had killed my son myself, I would have stumbled. But remember my loved ones who asked for mercy for him, and what shall I do for him? I shall make him a father to kings.” Thus said the Lord (Deuteronomy 9:14), “Let me alone and I will destroy them.” Moses said to him (Numbers 11:15), “If this is how you treat me, please kill me.” What does “kill me” mean? “Kill the one who kills.” If I speak against them, they will kill me, but if I do not do your bidding, I am obliged to be killed before you. From here and from here I am the one who is killed. Kill the one who kills. Please kill me. What is written (Exodus 32:20), “And God said, ‘I have forgiven according to your word.'” Afterwards, the Lord said, “If I had killed Israel, I would have stumbled myself. I hold good for Moses who asked for mercy for them, as it is said (Exodus 32:11), ‘And Moses pleaded.’ What shall I do for him? I will make him a father to the prophets.” Let there be prayer FOR Moses, the man of God. When Israel came out of Egypt, he stood and prayed, saying, “I do not know the way.” The Lord said to him (Exodus 23:20), “Behold, I send an angel before you.” Moses said to him, “Even if you send many angels, I will not leave you if you are not before me.” He said to him, “I swear by your life, I will do your decree.” (Exodus 33:14) “My presence shall go and I will give you rest.” (Ibid.; emphasis mine)
No wonder that our Lord chided his Jewish opponents for meticulously dissecting the Scriptures but failing to understand them and for their uninspired traditions, which nullified the plain reading of God’s inspired Scriptures:
“Then some Pharisees and scribes came to Jesus from Jerusalem and said, ‘Why do Your disciples break the tradition of the elders? For they do not wash their hands when they eat bread.’And He answered and said to them, ‘Why do you yourselves transgress the commandment of God for the sake of your tradition?For God said, “Honor your father and mother,” and, “He who speaks evil of father or mother is to be put to death.”But you say, “Whoever says to his father or mother, “Whatever you might benefit from me is given to God,”he need not honor his father. And by this you invalidated the word of God for the sake of your tradition.You hypocrites, rightly did Isaiah prophesy of you: “This people honors Me with their lips, But their heart is far away from Me. But in vain do they worship Me, Teaching as doctrines the commands of men.”’” Matthew 15:1-9 Legacy Standard Bible (LSB)
“You search the Scriptures because you think that in them you have eternal life; it is these that bear witness about Me; and you are unwilling to come to Me so that you may have life.” John 5:39-40 LSB
FURTHER READING
Answering Islam Blog 